גדולי המדענים של אוזבקיסטן: אל-ח'ואריזמי, אל-בירוני, אבן סינא, אולוג בג והיכן לראות את עקבותיהם

בכל פעם שהטלפון מציע מסלול או שמנוע חיפוש ממיין דף, הוא מריץ אלגוריתם. המילה באה מאדם שנולד בחורזם, הנווה שבו עומדת חיווה: מוחמד אל-ח'ואריזמי, „האיש מחורזם“. שמו הלטיני, Algoritmi, הפך למילה לשיטת חישוב, ושם ספרו על משוואות נתן לעולם את המילה „אלגברה“.

הוא לא היה לבד. במרחק של כמה מאות קילומטרים זה מזה נולדו בשטחה של אוזבקיסטן של היום אסטרונום מפורסם שדנטה קרא, המלומד שמדד את כדור הארץ, הרופא שספר הלימוד שלו לימד את אירופה רפואה במשך מאות שנים, ונסיך שבנה את מצפה הכוכבים הגדול בתקופתו. הנה גדולי המדענים של אוזבקיסטן, מה עשה כל אחד מהם, והיכן אפשר לראות את עקבותיהם גם היום.

למה כל כך הרבה מדענים באו מכאן

מהמאה ה-9 עד המאה ה-15 נאות המדבר של מרכז אסיה היו עשירות, מחוברות ומלאות ספרים. מלומדים מחורזם ומפרגנה הגיעו לבגדאד, שבה אספו הח'ליפים העבאסים, ובראשם אל-מאמון, מתרגמים ומדענים בבית החוכמה. לבוכרה בימי הסמאנים הייתה אחת הספריות הגדולות של זמנה, ובסביבות שנת 1000 החזיקו שליטי חורזם חוג מלומדים בחצרם בגורגאנג'. במאה ה-15 הפך אולוג בג את סמרקנד לבית ספר לאסטרונומיה.

רוב האנשים האלה כתבו בערבית, השפה הבינלאומית של המדע באותה תקופה, וחלקם בפרסית. השמות שלהם מספרים לעתים קרובות מאין באו: אל-ח'ואריזמי מחורזם, אל-פרגאני מפרגנה. סיפור התקופה מסופר בההיסטוריה של אוזבקיסטן ב-10 דקות.

אל-ח'ואריזמי: האלגברה והאלגוריתם

מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי חי בערך מ-780 עד בערך 850. הביבליוגרף בן המאה ה-10 אבן אל-נדים מציין את חורזם כמולדתו. בסביבות 820 עבד בבית החוכמה בבגדאד, ושם כתב את הספר שנתן לאלגברה את שמה: אל-ג'בר, מדריך לפתרון משוואות, שנכתב בעידודו של הח'ליף אל-מאמון. רוברט מצ'סטר תרגם אותו ללטינית ב-1145, והוא נשאר ספר לימוד באוניברסיטאות של אירופה עד המאה ה-16.

ספר שני הסביר חישוב בספרות ההודיות, השיטה העשרונית עם האפס שבה אנחנו משתמשים עד היום. הגרסה הלטינית שלו נפתחה במילים Algoritmi de numero Indorum, ומהן באה המילה „אלגוריתם“. הוא גם חיבר לוחות אסטרונומיים עם לוחות סינוסים, וב-833 גאוגרפיה מתוקנת של העולם הידוע.

הפסל שלו, דמות יושבת עם ספר, עומד ממש מחוץ לשער המערבי של איצ'אן קלעה בחיווה. שם אנחנו מתחילים את הסיור הרגלי: ראו חיווה ביום או ביומיים.

אל-פרגאני: האסטרונום שדנטה קרא

אחמד אל-פרגאני, בערך 800 עד 870, בא כנראה מקווה שבעמק פרגנה; שמו אומר „מפרגנה“. בבגדאד השתתף במדידת מעלה של המרידיאן שהזמין אל-מאמון, כדי לחשב את גודלו של כדור הארץ. ב-861 פיקח על בניית מד הנילוס באי רודה בקהיר, שמדד את גובה הצפת הנילוס.

הסיכום שלו לאסטרונומיה של תלמי, יסודות האסטרונומיה, תורגם ללטינית בידי יוחנן מסביליה ב-1135 ובידי גרארדו מקרמונה לפני 1175, והאירופים הכירו אותו בשם אלפרגנוס. נראה שדנטה למד ממנו את האסטרונומיה שלו. קולומבוס השתמש בנתון של אל-פרגאני לגודל כדור הארץ, אבל קרא את המיילים הערביים שלו כמיילים רומיים קצרים יותר, ולכן האמין שאסיה קרובה הרבה יותר. מכתש על הירח נושא את שמו. בעיר פרגנה הפארק המרכזי קרוי על שמו ובו האנדרטה שלו, ובקווה נפתח ב-1998 מתחם הנצחה עם פסל שלו; ראו את המדריך שלנו לעמק פרגנה.

אל-בירוני: המלומד שמדד את כדור הארץ

אבו ריחאן אל-בירוני נולד ב-4 בספטמבר 973 בכאת', אז אחת מבירות חורזם, דרומית לים אראל. הוא שירת את שליטי חורזם עד 1017, כשמחמוד מגזני כבש את הארץ והביא אותו לגזני, באפגניסטן של היום. הוא נלווה למסעות המלחמה של מחמוד להודו, למד סנסקריט וכתב את הודו, שהושלם בסביבות 1030, תיאור מדוקדק של המדעים, האמונות והמנהגים שלה.

קשה להאמין לרוחב היריעה שלו: ספר על לוחות השנה ועל מניין השנים של עמים רבים, אנציקלופדיה גדולה של אסטרונומיה, ספר על מינרלים ואבני חן, ופרמקולוגיה שמביאה את שמות התרופות בכמה שפות. כדי למדוד את רדיוס כדור הארץ טיפס על גבעה ליד נאנדנה, בפקיסטן של היום, מדד כמה האופק יורד מתחת לקו האופקי וחישב את התשובה בטריגונומטריה; התוצאה הייתה בטווח של אחוזים ספורים מהערך המודרני. הוא התכתב עם אבן סינא הצעיר והתווכח איתו על טבע היקום, ומת בגזני ב-1048.

בירוני, עיירה בקרקלפקסטן, נושאת את שמו, וכך גם המכון ללימודי המזרח על שם אל-בירוני בטשקנט, מכון מחקר שאוסף כתבי היד שלו רשום במרשם „זיכרון העולם“ של UNESCO. על המערב הרחוק של המדינה קראו במדריך הטיולים שלנו לקרקלפקסטן.

אבן סינא (אביצנה): הרופא מאפשונה

אבו עלי אבן סינא, המוכר באירופה בשם אביצנה, נולד בסביבות 980 באפשונה, כפר ליד בוכרה, שבו שירת אביו את השליטים הסמאנים. הוא למד בבוכרה ובגיל 17 נעשה רופאו של האמיר הסמאני נוח השני, שהתיר לו להשתמש בספריית הארמון. כשהמדינה הסמאנית נפלה, בסביבות 999-1000, עבר לגורגאנג' שבחורזם, ומאוחר יותר עבד בריי, בהמדאן ובאספהאן, באיראן של היום. הוא מת בהמדאן ב-1037.

מקובל לייחס לו כ-450 חיבורים, מהם שרדו כ-240. הקאנון ברפואה, חמישה ספרים שמקיפים את הידע הרפואי של זמנו, הפך לספר לימוד מקובל בעולם האסלאמי ובאירופה, ושימש עד המאה ה-17 ואף אחריה; ספר הריפוי הוא אנציקלופדיה עצומה של פילוסופיה ומדע. באפשונה נפתח ב-1980 מוזיאון זיכרון לאבן סינא, לרגל אלף שנה להולדתו; הוא שייך לשמורת המוזיאונים של בוכרה. ראו המוזיאונים של סמרקנד ובוכרה ובסביבות בוכרה.

אולוג בג: הנסיך שמדד את השמיים

אולוג בג, שנולד ב-1394, היה נכדו של טימור ומשל בסמרקנד ארבעים שנה החל מ-1409, ובכל זאת זוכרים אותו כמדען. ב-1417-1420 בנה את המדרסה שלו בריגיסטן, שבה האסטרונומיה הייתה המקצוע העיקרי, ובשנות ה-1420 מצפה כוכבים על גבעת קוהק, שנבנה סביב קשת מרידיאן ברדיוס של כ-40 מטרים. איך טימור הפך את סמרקנד לבירתו, תמצאו באמיר טימור (טמרלן).

התוצאות נכנסו לזיג'-י סולטאני, שהושלם ב-1437, עם קטלוג של 1,018 כוכבים שנמדדו מחדש. הלוחות שלו הגיעו לאירופה בדפוס ב-1665, כשתומס הייד פרסם אותם באוקספורד. אולוג בג מת ב-1449 וקבור בגור אמיר, ליד סבו. הקשת הגדולה, המוזיאון ואיך לתכנן את הביקור, תמצאו במדריך שלנו למצפה הכוכבים של אולוג בג.

אל-כאשי וקאדי זאדה אל-רומי: π וסינוסים בסמרקנד

אולוג בג אסף סביבו את המתמטיקאים הבולטים של העולם האסלאמי. ג'משיד אל-כאשי, שנולד בסביבות 1380 בכאשאן שבאיראן, עשה את עבודתו החשובה בחצרו. ב-1424 חישב את π עד 16 ספרות אחרי הנקודה, הערך המדויק ביותר בזמנו, וב-1427 השלים את מפתח החשבון, שמשתמש בשברים עשרוניים בקלות ועוסק בכלל לפתרון משולשים שתלמידי בית ספר בצרפת עדיין קוראים לו le théorème d’Al-Kashi. הוא מת בסמרקנד ב-22 ביוני 1429.

קאדי זאדה אל-רומי, „בן השופט מרום“, נולד ב-1364 בבורסה, בטורקיה של היום, עבד במצפה הכוכבים ולימד במדרסה של אולוג בג; הוא חישב את הסינוס של מעלה אחת בדיוק מרשים. הוא מת בסמרקנד בסביבות 1436. מאוזוליאום בעל שתי כיפות משנות ה-1430 בשאהי זינדה נקרא לפי המסורת על שמו, אף שהייחוס הזה נשען על המסורת בלבד.

היכן לראות את עקבותיהם

• סמרקנד: מצפה הכוכבים של אולוג בג עם המוזיאון שלו, המדרסה של אולוג בג בריגיסטן, והמאוזוליאום בעל שתי הכיפות בשאהי זינדה.
• חיווה: הפסל של אל-ח'ואריזמי מחוץ לשער המערבי של איצ'אן קלעה.
• מחוז בוכרה: מוזיאון הזיכרון לאבן סינא בכפר הולדתו אפשונה.
• עמק פרגנה: הפארק והאנדרטה של אל-פרגאני בעיר פרגנה, ומתחם ההנצחה בקווה.
• טשקנט: במרכז לציוויליזציה האסלאמית, אולם הכבוד, שבו מסכי מגע מציגים יותר מ-100 מלומדים והוגים מהאזור, והאולמות של הרנסנס הראשון והשני.

המלומדים בטיול

שניים מהטיולים הפרטיים שלנו בנויים סביב הסיפור הזה. כוכבי אוזבקיסטן מקדיש 5 ימים לאסטרונומיה ולמדע: תנור השמש ליד טשקנט, מצפה הכוכבים והמדרסה של אולוג בג בסמרקנד, ולילה תחת הכוכבים במחנה יורטות ליד אידרקול. מורשת החכמים הגדולים מקדיש 7 ימים למלומדים של טשקנט, סמרקנד ובוכרה, ואת חיווה, עירו של אל-ח'ואריזמי, אפשר להוסיף אחרי בוכרה. בשניהם המדריך מדבר בשפה שלכם וכלול במחיר, והמחיר לפי בקשה: הוא תלוי בתאריכים, במלונות ובגודל הקבוצה.

בקצרה

• אל-ח'ואריזמי, מחורזם, נתן לנו את המילים אלגברה ואלגוריתם; הפסל שלו עומד בשער המערבי של חיווה.
• אל-פרגאני, מפרגנה, כתב את ספר האסטרונומיה שאירופה של ימי הביניים קראה בשם אלפרגנוס.
• אל-בירוני, שנולד בכאת' שבחורזם, מדד את רדיוס כדור הארץ וכתב על הודו; אבן סינא, שנולד באפשונה ליד בוכרה, כתב את הקאנון ברפואה.
• אולוג בג, אל-כאשי וקאדי זאדה אל-רומי הפכו את סמרקנד במאה ה-15 למרכז של אסטרונומיה ומתמטיקה.
• התחילו במצפה הכוכבים של אולוג בג בסמרקנד, ואז עקבו אחרי השמות לחיווה, לבוכרה ולעמק פרגנה.