מצפה הכוכבים של אולוג בג בסמרקנד: הסקסטנט, הכוכבים ואיך מבקרים

רדו כמה מדרגות במצפה הכוכבים ותמצאו עצמכם בתעלה חצובה בסלע, ובה שני פסים מצופי שיש שמתעקלים כלפי האור. זה כל מה שנותר מהמכשיר האסטרונומי הגדול ביותר בתקופתו: קשת ברדיוס של כ-40 מטר, שבה מעלה אחת תפסה כ-70 סנטימטר. לפני שש מאות שנה קראו עליה אסטרונומים בסמרקנד את מיקומי השמש, הירח והכוכבים.

האיש שבנה אותו שלט בעיר ארבעים שנה, ובכל זאת זוכרים אותו קודם כול כמדען. ברוב תוכניות סמרקנד הארוכות אנחנו מעלים אורחים אל הגבעה הזו. הנה המצפה כפי שמדריכינו מספרים אותו: אולוג בג, הסקסטנט הגדול, טבלאות הכוכבים, איך המבנה אבד ונמצא שוב ואיך משלבים אותו ביום שלכם.

שליט שמדד את השמיים

מוחמד טראגאי, הידוע בתוארו אולוג בג, „הנסיך הגדול“, נולד ב-1394, נכדו של טימור. ב-1409, עדיין בגיל העשרה, נעשה מושל סמרקנד, ומ-1411 שלט בכל מאוורא-אל-נהר, האדמה שבין האמו דריה לסיר דריה, בעוד אביו שאה רוח שלט באימפריה מהראט. המלומדים של הארץ הזו לפניו ואחריו, מאל-ח'ואריזמי ועד אבן סינא, נמצאים במדענים גדולים של אוזבקיסטן.

אולוג בג החזיק בסמרקנד ארבעים שנה, אך תשוקתו הייתה מתמטיקה ואסטרונומיה. הוא למד, לימד והתבונן בעצמו, ואסף סביבו מדענים מובילים של העולם האסלאמי: המתמטיקאי ג'משיד אל-כאשי, האסטרונום קאדי זאדה אל-רומי ובהמשך עלי קושג'י. שלטונו הסתיים עם מותו ב-1449. הוא טמון בגור אמיר, כמה צעדים מסבו.

המדרסה בריגיסטן: בית ספר לאסטרונומים

הסיפור מתחיל בעיר. ב-1417-1420 בנה אולוג בג את המדרסה שלו בצד המערבי של הריגיסטן, ואסטרונומיה הייתה הנושא החשוב ביותר בה, ונלמדה לצד מתמטיקה, גאומטריה, לוגיקה ותיאולוגיה. הוא בחר את המורים בעצמו; קאדי זאדה ואל-כאשי לימדו שם, והשליט הרצה באופן אישי.

כמה שנים אחר כך עברה העבודה לגבעת קוהאק בקצה העיר, שבה האופק היה פתוח. המדרסה ומצפה הכוכבים הם שני חצאים של סיפור אחד, ואנחנו מספרים אותו כך: מתחילים בריגיסטן, מסיימים בגבעה.

הסקסטנט הגדול: מבנה שנעשה סביב מכשיר אחד

מצפה הכוכבים הוקם בשנות ה-1420 והושלם בסביבות 1428-1429. זה היה מבנה עגול בן שלוש קומות ברוחב כ-46 מטר ובגובה כ-30 מטר. בחדריו היו מכשירים קטנים יותר, ומעגל אופקי על הגג שימש למדידת כיוונים לאורך האופק.

דרך אמצע הגליל, על קו צפון–דרום של המרידיאן, עבר המכשיר הראשי, הסקסטנט של פחרי. רדיוסו היה כ-40 מטר. החלק התחתון נחצב בסלע הגבעה כתעלה ברוחב כ-2 מטר ובעומק 11 מטר; החלק העליון עלה בתוך המבנה. שתי קשתות מקבילות צופו בשיש וסומנו במעלות. מעלה אחת תפסה כ-70 סנטימטר, עם סימונים עדינים יותר לכל דקת קשת.

היסטוריונים מסוימים קוראים לו קוודרנט ולא סקסטנט: רק חלק מהקשת שרד, ואורכה המלא עדיין שנוי במחלוקת. מה שרואים היום הוא החלק התחתון התת-קרקעי, מקורה כדי להגן עליו. עקבו אחרי שני הפסים כלפי האור, ואתם עוקבים אחרי קו המרידיאן.

1,018 כוכבים ושנה שנמדדה עד הדקה

התוצאות נכנסו ל„זיג'-י סולטאני“, הנקרא גם „זיג'-י גורגאני“, שהושלם ב-1437: ספר טבלאות אסטרונומיות בפרסית. הקטלוג שלו נותן את מיקומם של 1,018 כוכבים, הקטלוג השני מסוגו בשבע עשרה מאות שנה, אחרי זה של היפרכוס. הטבלאות כוללות גם טריגונומטריה: ערכי סינוס לכל מעלה, מחושבים עד תשע ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

הצוות של אולוג בג מדד את השנה הכוכבית, הזמן שלוקח לכדור הארץ לחזור לאותו מקום ביחס לכוכבים, ומצא 365 ימים, 6 שעות, 10 דקות ו-8 שניות: כדקה יותר מהערך המודרני. שנת העונות שלהם, 365 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו-15 שניות, סטתה ב-25 שניות בלבד; קופרניקוס, מאה שנה אחריהם, סטה ב-30. הם קבעו את נטיית ציר כדור הארץ ל-23°30′17″.

אירופה פגשה את הקטלוג ב-1665, כשתומאס הייד פרסם אותו באוקספורד. כיום מכתש על הירח והאסטרואיד 2439 Ulugh Beg נושאים את שמו של אולוג בג.

איך המצפה אבד ונמצא שוב

המצפה לא האריך ימים אחרי מייסדו. מלומדיו עזבו בהדרגה את סמרקנד, ועד סוף המאה ה-16 פורק המבנה הריק בשל לבניו. עם הזמן נשכח אפילו מקומו המדויק.

מי שמצא אותו היה וסילי ויאטקין, מורה לשעבר שמ-1903 היה השומר הרשמי של אנדרטאות סמרקנד. הוא איתר את האתר בעזרת מסמך מהמאה ה-17, שטר מענק קרקע למנזר דרווישים, וב-1908 החפירה שלו בגבעת קוהאק חשפה את היסודות העגולים ואת קשת השיש של הסקסטנט. הוא חזר ב-1909 וב-1914, וב-1915 נבנה קמרון מעל התעלה. חפירות מאוחרות יותר, ב-1941 וב-1948, פינו את היסודות עד הסלע.

ויאטקין מת ב-1932. ב-1934 הועבר קברו אל המצפה שמצא.

אגדה: הספרייה שנישאה משם

זו אגדה, לא תיעוד. בסמרקנד מספרים שאחרי מותו של אולוג בג הספרייה שלו, שנאמר כי החזיקה 15,000 ספרים, נזקקה לבית בטוח, ושעלי קושג'י העביר את רוב הספרים לכפר חזרת בשיר ליד העיר לפני שעזב בעצמו את סמרקנד.

המוזיאון: על מה כדאי להסתכל

ליד הקשת שנחפרה עומד מוזיאון קטן מאחורי פורטל מצופה אריחים. בפנים יש העתקים של דפים מטבלאות הכוכבים, תצלומים של החפירות, מכשירים אסטרונומיים שמראים איך נעשתה העבודה, וחריטות אירופיות שמציבות את אולוג בג בין גדולי האסטרונומים.

הטיפ שלנו: ראו קודם את המוזיאון, ואחר כך את הקשת. ברגע שאתם יודעים איך המכשיר עבד, התעלה חדלה להיראות כמדרגות אל מרתף והופכת למה שהייתה: סרגל לשמיים.

בוקר אחד: שאהי זינדה, אפרסיאב והמצפה

המצפה נמצא באותו קצה צפוני של העיר כמו שני אתרים נוספים, ולכן אנחנו משלבים את שלושתם בבוקר אחד. התחילו מוקדם בשאהי זינדה, סמטת הקברים המצופים אריחים במורד אפרסיאב.

כקילומטר משם נמצא מוזיאון אפרסיאב, על הגבעה שבה עמדה סמרקנד מסביבות 500 לפני הספירה עד שהמונגולים כבשו אותה ב-1220. לכו בשביל ציור הקיר מהמאה ה-7 שבו המלך וארחומן מקבל שגרירים זרים. המצפה נמצא כ-1.5 ק"מ נוספים משם.

כך נשאר אחר הצהריים לריגיסטן ולגור אמיר. אחרי החשיכה חזרו אל הריגיסטן באורות הערב. לתוכנית מלאה ראו סמרקנד ב-1, 2 או 3 ימים.

ביקור במצפה: הטיפים שלנו

• איפה: בגבעת קוהאק בצפון-מזרח סמרקנד, כ-3.5 ק"מ מהריגיסטן וכ-1.5 ק"מ אחרי מוזיאון אפרסיאב. מונית לוקחת כמה דקות.
• זמן: כשעה למוזיאון ולסקסטנט.
• כרטיסים ושעות: נמכרים בדלפק ליד הכניסה; בדקו את המחיר ואת השעות בקופה, והביאו מעט מזומן בסום. אתרים אחרים נמצאים במדריך שלנו לאתרי סמרקנד, כרטיסים ושעות.
• מתי: בבוקר, יחד עם שאהי זינדה ואפרסיאב. מוזיאון אפרסיאב פתוח בימים שני עד שבת, 9:00-17:00.
• עם מדריך: הקשת והטבלאות מתעוררים לחיים כשמישהו מסביר אותם. המדריכים שלנו יכולים להוסיף את המצפה לכל אחד מהסיורים שלנו בסמרקנד.

סמרקנד נמצאת כ-2 שעות ו-10 דקות מטשקנט באקספרס Afrosiyob: ראו מטשקנט לסמרקנד. עוד על העיר במדריך העיר סמרקנד שלנו.

רוצים את כל סיפורו של אולוג בג בטיול אחד, עם תנור השמש ליד טשקנט ולילה מתחת לכוכבים באיידרקול? הציצו בטיול האסטרונומיה שלנו בן חמישה ימים באוזבקיסטן.