קרקלפקסטן: נוקוס, ים אראל ומבצרי המדבר — מדריך טיול

הרפובליקה של קרקלפקסטן היא הצפון-מערב של אוזבקיסטן, והיא גדולה: כ-166,600 קמ״ר, יותר משליש משטח המדינה. היא שוכנת לאורך הזרימה התחתונה של האמו דריה, במקום שבו הנהר מגיע לדלתא שלו. מדבר קיזילקום משתרע ממזרח, רמת אוסטיורט מתנשאת ממערב, ובצפון נמצא מה שנשאר מים אראל. הבירה היא נוקוס.

גרים כאן כ-2.1 מיליון איש. קרקלפקית ואוזבקית הן שתיהן שפות רשמיות, ובנוקוס תשמעו גם רוסית. קרקלפקית היא שפה טורקית קרובה לקזחית, והשם קרקלפק בא משתי מילים, qara, „שחור“, ו-qalpaq, „כובע“. היורטה, תכשיטי הכסף, הלבוש הרקום והאפוסים הארוכים שמעבירים מספרי הסיפורים, ה-zhyrau, הם המורשת שתפגשו כאן שוב ושוב, במוזיאונים וליד השולחן.

נוקוס היא עיר צעירה: היא נוסדה רשמית ב-1932 וכיום גרים בה כ-350,000 איש. הרחובות הרחבים שלה תוכננו במאה ה-20, ורוב המטיילים מגיעים בשביל כתובת אחת. המוזיאון הממלכתי לאמנות על שם איגור סביצקי מחזיק את האוונגרד הרוסי והמרכז-אסייתי, אמנות שימושית קרקלפקית וממצאים מחורזם העתיקה. כתבנו עליו מאמר נפרד: מוזיאון סביצקי בנוקוס, עם ההיסטוריה שלו, האמנים שלו והאולמות שאסור לפספס.

שני דברים מעשיים שכדאי לתכנן סביבם. המוזיאון סגור בימי שני, אז אל תגיעו לנוקוס ביום ראשון בערב ליום אחד בלבד. והקדישו לו לפחות חצי יום; שאר היום הולך למיזדחאן, ממש מחוץ לעיר.

מיזדחאן שוכנת על גבעות ממש מערבית לעיירה חוג'ילי, כ-40 דקות נסיעה מנוקוס. האתר משתרע על כ-200 הקטאר. על גבעה אחת נמצאות הריסות מבצר גיאור קלעה, שחומותיו המוקדמות ביותר מתוארכות למאה ה-4 לפנה״ס; על הגבעה הסמוכה יש נקרופוליס שהקבורות האחרונות בו הן מהמאה ה-14. העיר שסביבה נהרסה במסעות של טימור נגד חורזם ולא נבנתה מחדש, וכך נשארו הגבעות למתים.

רדו אל המאוזוליאום התת-קרקעי של מזלום-חאן סולו, והלכו בין הקברים בעלי הכיפות אל עמודי הלבנים הקטנים שמבקרים עורמים לאורך השבילים. אגדה מקומית מספרת שבכל שנה נופלת לבנה מאחד המאוזוליאומים העתיקים, וכשתיפול האחרונה העולם יגיע לקצו; לכן אנשים מוסיפים לבנים משלהם ומביעים משאלה. בואו אחר הצהריים המאוחרים, כשהאור נמוך והכיפות בולטות על רקע המדבר.

צ'ילפיק היא הגבעה השנייה, כ-43 ק״מ דרומית לנוקוס בדרך לטורטקול. טבעת של חומת חימר מעטרת גבעה טבעית בגובה של כ-35 מ'. זוהי dakhma, מגדל שתיקה בן יותר מאלפיים שנה, מהתקופה שלפני האסלאם, כשהמתים הונחו באוויר הפתוח. הטיפוס לוקח כמה דקות, ומלמעלה רואים את עמק האמו דריה. האתר משתלב בדרך בין נוקוס למבצרים.

מויינק נמצאת כ-200 ק״מ צפונית לנוקוס. עד המחצית השנייה של המאה ה-20 היא הייתה עיר נמל ודיג עם מפעל שימורים. כשמי הנהרות שהזינו את ים אראל הוסטו להשקיה, החוף התרחק, והעיר נשארה לעמוד במדבר חדש, האראלקום, קרקעית הים לשעבר.

הסירות המחלידות עומדות ליד האנדרטה לים אראל בקצה הצפוני של העיר, בשולי מה שהיה פעם הנמל. מנקודת התצפית שמעליהן משקיפים על קרקעית הים הישנה. מוזיאון העיר הקטן מציג ציורים ותצלומים מהשנים שבהן מויינק עוד חיה מדיג. אל תמהרו בשניהם: הספינות מספרות את סוף הסיפור, והמוזיאון מספר איך הוא התחיל.

המים עצמם נמצאים עוד כ-200 ק״מ אחרי מויינק, מעבר לרמת אוסטיורט, והקטע האחרון הוא שביל ג'יפים לאורך שולי הרמה, ליד מצוקים שיורדים אל קרקעית הים הישנה. לים אראל לא נוסעים כדי לשחות. נוסעים כדי לעמוד על חוף שזז ממקומו, בשקט שקשה למצוא בכל מקום אחר.

איך הים הצטמק ואיך נראה הטיול אנחנו מסבירים בים אראל היום. ההרחבה לים אראל ל-2 ימים שלנו מתחילה בטיסת בוקר מטשקנט לנוקוס, ממשיכה ברכב 4×4 למויינק ומעבר לאוסטיורט ללילה במחנה ליד המים, וחוזרת דרך אגם סודוצ'יה ומיזדחאן לטיסת הערב. היא בנויה כדי להתווסף למסלול ארוך יותר, ומדריך בשפתכם כלול.

מעבר לאמו דריה מול חיווה, בשולי הקיזילקום, עומדים מבצרי החימר של חורזם העתיקה. האזור נקרא אליק קלעה, „חמישים מבצרים“, ומחוז בקרקלפקסטן עדיין נושא את השם הזה. איאז קלעה, שלושה מבצרים על גבעה ולמרגלותיה, הוא המוכר ביותר; חומותיו העתיקות ביותר הן מהתקופה שבין המאה ה-4 למאה ה-3 לפנה״ס. טופרק קלעה הייתה בירת חורזם בתקופה שבין המאה ה-2 למאה ה-3 לספירה, וקיזיל קלעה עומדת ממש לידה. מאז 2008 „טירות המדבר של חורזם העתיקה“ נמצאות ברשימה הטנטטיבית של אוזבקיסטן למורשת העולמית של UNESCO.

המבצרים שוכנים בין חיווה לנוקוס, כ-150 ק״מ מנוקוס, ולכן הכי נוח לראות אותם בדרך מאחת לשנייה. כל אחד מהם, האגדות שלו ומחנה היורטות ליד איאז קלעה מופיעים במדריך שלנו למבצרי המדבר של חורזם. אם אתם שוהים בחיווה, הזמינו את הטיול למצודת איאז קלעה שלנו.