
מקומות בכתבה: סמרקנד
שאהי זינדה בסמרקנד: עובדות, אגדות ואיך לבקר
עוברים בשער, עולים במדרגות תלולות, ונפתחת סמטה צרה כמעט כמו מסדרון. משני צדיה עומדים קברים מצופים טורקיז, כחול קובלט ולבן: של אחותו של ,אמיר טימור (טמרלן, 1336-1405), מייסד האימפריה הטימורית, שבירתה הייתה סמרקנד. נולד סמוך לשהריסבז. לפרטים נוספים ← של אחייניתו, של אשתו ושל מפקדיו. בקצה העליון, מאחורי מחיצת עץ מגולפת, שוכב האיש שכל הרחוב צמח סביבו. סמרקנד קוראת לו המלך החי.
המדריכים שלנו עולים בסמטה הזאת עם אורחים שבוע אחרי שבוע, ועדיין מאטים באותם מקומות. הנה הידעת? מדוע שאהי זינדה פירושו „המלך החי“ בית הקברות הזה צמח סביב קברו של קותם בן עבאס, בן דודו של הנביא מוחמד. לפי האגדה הוא לא מת בקרב אלא ירד לבאר עמוקה אל גן עדן, ושם הוא חי עד היום. לפרטים נוספים ← כפי שאנחנו מספרים אותו: מי היה המלך החי, מי קבור היכן, האגדות (מסומנות ככאלה), איך יוצרו האריחים, מה שינה השיקום של 2005 ואיך לתכנן את הביקור.
בקצרה
- שאהי זינדה צמח סביב הקבר שנחשב לקברו של קוסם בן עבאס, בן דודו של הנביא, שמת בסמרקנד בשנת 677 לערך.
- „המלך החי“ הוא אגדה: קוסם, כך מסופר, נכנס לבאר וחי בה עד היום.
- אחותו, אחייניתו ואשתו של טימור ואמיריו קבורים לאורך סמטה אחת, ביותר מעשרים מבנים.
- טרקוטה מגולפת, מאיוליקה ופסיפס עומדים זה לצד זה; השיקום של 2004-2005 החליף אריחים עתיקים רבים בחדשים.
- בואו מוקדם, התלבשו כמו באתר קדוש וספרו את המדרגות בשני הכיוונים.
תוכן העניינים
מי היה המלך החי? קוסם בן עבאס

קוסם בן עבאס, הנכתב גם כותהאם או קוסם, היה בן דודו של הנביא מוחמד: אביו עבאס היה דודו של הנביא. בימי הח׳ליף עלי שימש מושל מכה. ב-676 הצטרף למסע הערבי אל הארצות שמעבר לאמו דריה ונשאר בסמרקנד, שבה מת בשנת 677 לערך. היכן ואיך בדיוק, ההיסטוריונים עדיין חלוקים.
במאה ה-11 כבר עמד מאוזוליאום מעל הקבר שנחשב לקברו, והנקרופוליס צמח סביבו. לידו חדר לעולי רגל, הזיארטחאנה, וחדר תפילה תת־קרקעי קטן, הצ׳ילחאנה, שהמחראב שלו שרד. עד המאה ה-16 נקרא המקום פשוט מקדש השאה. שאהי זינדה, „המלך החי“, הגיע מאוחר יותר.
אגדה: המלך שלא מת
זו אגדה ולא היסטוריה, וסמרקנד מספרת אותה בכמה גרסאות. בגרסה המוכרת ביותר קוסם לא מת: בזמן תפילת יום שישי נכנס לבאר עמוקה וחי בה עד היום. בגרסה אחרת הובילו חידר, האלמוות הנודד של המסורת המוסלמית, אל מעברים מתחת לגבעה.
הסיפור עתיק. הנוסע המרוקאי אבן בטוטה, שהיה בסמרקנד בראשית שנות ה-1330, תיאר מבין המקומות הקדושים של העיר את המקדש הזה בלבד. הוא כתב שתושבי סמרקנד יוצאים לבקר בו מדי שבוע בלילה, ושהטטרים, כפי שקרא למונגולים, הביאו מנחות עשירות של בקר, צאן ומטבעות כסף וזהב.
רחוב של קברים על מדרון אפרסיאב

הנקרופוליס מטפס על המדרון הדרומי של ,הידעת? ציור קיר מהמאה ה־7 מציג שליחים מקוריאה ציור השגרירים באפרסיאב, שנחשף בידי סוללי כביש ב־1965, מציג משלחות הנושאות מתנות, ביניהן סינים עם משי, ושני גברים בכובעי נוצות שנחשבים לשליחים מממלכת גוגוריאו הקוריאנית. לפרטים נוספים ← הגבעה שעליה עמדה סמרקנד משנת 500 לפנה״ס לערך ועד הפלישה המונגולית של 1220. המבנים הראשונים כאן, ובהם מאוזוליאומים ומכללה אסלאמית: חדרי תלמידים וכיתות סביב חצר, מאחורי שער מפואר. בערים העתיקות רבות מהן משמשות כיום מוזיאונים וסדנאות אומנים. לפרטים נוספים ← מלכותית משנת 1066, מגיעים מימי הקרחנים, והחפירות בגבעה חשפו מאוזוליאומים מהמאות ה-11 וה-12.
העיר עברה אחר כך דרומה, אבל המקדש נשאר. מ-1350 בנו אצילי סמרקנד את קבריהם קרוב ככל האפשר לקדוש. כיום יש כאן יותר מעשרים מבנים מהמאות ה-11 עד ה-15 ומהמאה ה-19, בשלוש קבוצות, תחתונה, אמצעית ועליונה, המחוברות בצ׳ארטאקים: מעברים מקומרים על ארבע קשתות. נכנסים מלמטה דרך השער שנבנה ב-1434-1435, בימי שלטונו של .הידעת? אולוג בג מדד את אורך השנה בדיוק של 25 שניות במצפה הכוכבים שלו בסמרקנד קבע אולוג בג את אורך השנה הטרופית ב־365 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו־15 שניות, ארוך בכ־25 שניות בלבד, קרוב יותר מקופרניקוס מאה שנה אחריו. לפרטים נוספים ←
מי קבור היכן: משפחת טימור ואמיריו

רוב המבנים הם מאוזוליאומים בני חדר אחד שנבנו אחרי 1350, רבים מהם לנשות משפחתו של טימור ולאמיריו, מפקדי צבאו. אלה שכדאי לחפש.
שאדי מולק אקה, 1372: צער של אם
אחייניתו של טימור, שאדי מולק, מתה בדצמבר 1371. אמה, אחותו הבכורה של טימור קוטלוג טורקאן אקה, בנתה לה את הקבר הזה, והוא המבנה הראשון של ימי שלטונו של טימור בסמרקנד. שני חדרי קבורה נמצאים מתחת לרצפה, בהתאם לעדויות שהאם והבת נקברו כאן שתיהן. הפסוקים סביב הכניסה מקוננים על בת שמתה צעירה; באחד מהם הקבר מושווה לגן והנערה לפנינה שאבדה.
האומנים חתמו על עבודתם. שמס א-דין וברר א-דין מסמרקנד כתבו את שמותיהם בגומחת הפורטל, והקדר זין א-דין מבוכרה חתם על בסיסו של עמוד מגולף.
שירין ביקה אקה והאמירים
מולו עומד המאוזוליאום של אחותו של טימור, שירין ביקה אקה, שנבנה ב-1385-1386. יחד עם שאדי מולק אקה הוא אחד משני המבנים השמורים ביותר במתחם. סביבם הקבר הידוע כאמיר זאדה (1386), המאוזוליאום של אמיר בורונדוק, ממפקדיו של טימור (שנות ה-1380), והמתומן, מאוזוליאום בן שמונה צלעות מראשית המאה ה-15. במעלה הגבעה המאוזוליאום של חוג׳ה אחמד מתוארך לשנות ה-1340, לפני ימיו של טימור, וקבר משנת 1360-1361 נבנה לאצילה ששמה אבד.
טומן אקה, 1405: נופים על הקירות
קרוב לפסגה, המתחם של טומן אקה, אחת מנשותיו של טימור, מחבר מאוזוליאום ומסגד זיכרון קטן. הפורטל שלו עשוי פיאנס מפסיפס, עם אריחים כחולים בדוגמת זהב. בפנים חפשו לוחות מצוירים עם נחלים, עצים וציפורים. אם טומן אקה קבורה כאן, איש אינו יודע: הקריפטה נמצאה מלאה פסולת בנייה, ואחרי מות טימור נשלחה מסמרקנד.
המאוזוליאום בעל שתי הכיפות: האם האסטרונום באמת כאן?
בקבוצה התחתונה עומד מאוזוליאום בעל שתי כיפות, שנבנה בשליש הראשון של המאה ה-15, בימי אולוג בג. שלטים ומדריכים קוראים לו קברו של הידעת? האסטרונום של אולוג בג הגיע לסמרקנד מבורסה קאדי זאדה אל-רומי, האסטרונום של מצפה הכוכבים של אולוג בג, נולד ב-1364 בבורסה שבטורקיה של היום, ועשה את דרכו בסמרקנד. הוא עבד על הזיג' הסולטאני וחישב את הסינוס של מעלה אחת בדיוק של אחד חלקי טריליון. לפרטים נוספים ← אל-רומי, האסטרונום שלימד במדרסה של אולוג בג בריגיסטן. השם הזה הפך לסטנדרטי בספרים סובייטיים משנות ה-1940, אבל הוא נשען על מסורת בלבד.
מסורת אחרת מייחסת את הקבר למינקת של טימור ולבתה, ביבי זיינאב, אף שאף אחת מהן אינה מופיעה במקורות מאותה תקופה. חוקרים רבים קוראים לו היום פשוט המאוזוליאום בעל שתי הכיפות, וכך גם המדריכים שלנו.
טרקוטה מצופה זיגוג, מאיוליקה, פסיפס: איך קוראים את האריחים

שאהי זינדה הוא ספר לימוד של אריחי התקופה הטימורית. לאורך סמטה קצרה אחת תמצאו טרקוטה מגולפת ומצופה, מאיוליקה, ציור על גבי הזיגוג, אריחים בזיגוג חד־צבעי ופסיפס אריחים. האריחים לא שימשו רק לקישוט: הם הגנו על הלבנים השרופות שמאחוריהם מחום, מכפור, מגשם ומאבק.
- טרקוטה מגולפת ומצופה. הדוגמה נחצבת עמוק בלוחות חימר, שאחר כך מצופים ונשרפים, כך שאור וצל עושים מחצית מהעבודה. החזית של שאדי מולק אקה היא הדוגמה היפה ביותר: ירוק וטורקיז, עם כתובות בלבן על טורקיז וכחול כהה.
- מאיוליקה. אריחים מצופים עם דוגמאות מצוירות. פנים שאדי מולק אקה כמעט כולו מאיוליקה, עם דוגמאות בהירות על רקע כחול עמוק.
- פיאנס פסיפס. אריחים בזיגוג חד־צבעי נחתכים לחתיכות קטנות ומתחברים כמו פאזל. האומנים הטימורים שכללו אותו אחרי שנות ה-1390, וכמה מהדוגמאות היפות ביותר נמצאות כאן. ראו את הפורטל של טומן אקה.
- לבנים מצופות. לבנים מצופות ולבנים רגילות המונחות בדוגמאות גאומטריות, כמו במתומן.
הטיפ שלנו: עמדו בין שאדי מולק אקה (1372) לטומן אקה (1405). ב-33 שנים עברו אומני האריחים של סמרקנד מגילוף לחיתוך, ואת כל השינוי אפשר לראות בכמה צעדים.
גרם המדרגות וספירת המדרגות

אחרי השער מטפס גרם מדרגות תלול במעלה הגבעה אל הקבוצה האמצעית. במוקדם או במאוחר כל מבקר, עולה רגל או תייר, מתחיל לספור את המדרגות.
אמונה עממית: סופרים פעמיים
זו אמונה עממית ולא היסטוריה. לפי המסורת בגרם המדרגות ארבעים מדרגות, המסמלות את דרך החרטה והתפילה. סופרים אותן בדרך למעלה ושוב בדרך למטה. אם שני המספרים זהים, החטאים נמחלים. ספרו בעצמכם: המספר שתקבלו הוא חלק מהחוויה.
אגדה אחרת מספרת שעולי רגל עלו פעם מדרגה אחת ביום במשך ארבעים יום, והתפללו על כל אחת. בהאוד-דין נקשבנד, המורה הסופי מבוכרה, עשה זאת, כך אומרים. כשהגיע למדרגה העליונה דהר לעברו רוכב על סוס לבן, עצר ממש לפניו, חקר אותו ונעלם. הרוכב, מספרים, היה קוסם בן עבאס בעצמו.
מקום עלייה לרגל גם היום
שאהי זינדה הוא אחד המקדשים הנערצים ביותר במרכז אסיה, ובעיני משפחות מקומיות הוא קודם כול מקום תפילה ורק אחר כך אנדרטה. הלילה שבין חמישי לשישי היה כאן באופן מסורתי זמן תפילות לילה. תראו אנשים שעוצרים ליד קברו של קוסם, קוראים תפילה וממשיכים בשקט. עוד על המקדשים של אוזבקיסטן במדריך שלנו על זיארט ומקומות קדושים.
שיקום: אריחים ישנים ואריחים חדשים

הצילומים הראשונים של שאהי זינדה, שצולמו עבור אלבום טורקסטן בראשית שנות ה-1870, מראים כיפות חשופות וחזיתות שבורות על גבעה ריקה. החפירות התחילו ב-1922. מ-1957 חקרה הארכאולוגית נינה נמצבה את הנקרופוליס באופן שיטתי, והמשיכה לעבוד כאן עד 2001. באותה שנה הצטרף שאהי זינדה לרשימת המורשת העולמית של אונסק״ו כחלק מ„סמרקנד – צומת תרבויות“.
ב-2004 החל שיקום רחב היקף, שהסתיים בפחות משנתיים. העבודות חשפו את היסודות של מבנים קודמים, ובהם מסגד ומדרסה מהמאה ה-11.
ועדת המורשת העולמית עקבה אחר העבודות מקרוב. חלק גדול מאריחי התקופה הטימורית המקוריים הוחלף באריחים חדשים.
הטיפ שלנו: למדו להבחין ביניהם. לאריחים ישנים צבעים רכים יותר, זיגוג שחוק וקצוות לא אחידים במקצת. החדשים בהירים יותר ושווים לחלוטין. שאדי מולק אקה ושירין ביקה אקה הם המקומות הטובים ביותר למצוא את הישנים.
הידעתם?
- דלת העץ המגולפת של מתחם קוסם בן עבאס מתוארכת ל-1404-1405, ופעם הייתה משובצת שנהב.
- פסוקי קוראן שנוספו לשער הכניסה מדברים על אלה שנתנו את חייהם בדרך האל כעל חיים ולא מתים: אותו רעיון כמו השם שאהי זינדה.
- אבן בטוטה ראה את המקדש בראשית שנות ה-1330, ארבעה עשורים לפני שקם לידו הקבר הטימורי הראשון.
שאהי זינדה בתאריכים
| שנה | מה קרה |
|---|---|
| 676-677 | קוסם בן עבאס מגיע לסמרקנד ומת בה |
| המאה ה-11 | מאוזוליאום קם מעל הקבר שנחשב לקברו |
| 1066 | מדרסה מלכותית של הקרחנים |
| ראשית שנות ה-1330 | אבן בטוטה מתאר את המקדש |
| שנות ה-1340 | מאוזוליאום של חוג׳ה אחמד |
| 1372 | מאוזוליאום של שאדי מולק אקה |
| 1385-1386 | מאוזוליאום של שירין ביקה אקה |
| 1404-1405 | מתחם טומן אקה; הדלת המגולפת של מתחם קוסם |
| 1434-1435 | שער הכניסה, בימי שלטונו של אולוג בג |
| ראשית שנות ה-1870 | צילומים ראשונים, לאלבום טורקסטן |
| 1922 | תחילת החפירות |
| 2001 | רשימת המורשת העולמית של אונסק״ו |
| 2004-2005 | שיקום רחב היקף |
ביקור בשאהי זינדה: כרטיסים, שעות והטיפים שלנו

- כרטיס: נמכר בקופה ליד השער. בדקו את המחיר בקופה והצטיידו במעט מזומן בסום; ראו את ההערות שלנו על כרטיסים ומזומן באוזבקיסטן.
- שעות: בדקו בקופה. אנחנו מגיעים בשעת הפתיחה.
- זמן: 1-1.5 שעות.
- לבוש: זה אתר קדוש. כתפיים וברכיים מכוסות לכולם, צעיף לנשים וקולות שקטים. עוד במדריך שלנו על מה ללבוש באוזבקיסטן.
- אור: בואו מוקדם. הסמטה שקטה, האור על האריחים רך, ובקיץ הבוקר הוא החלק היחיד ביום שהוא קריר.
- צילום: מותר בסמטה ועל המדרגות. בבקשה אל תצלמו אנשים בתפילה.
- איך מגיעים: כ-800 מטר ברגל על פני ;הידעת? 95 פילים גררו אבנים למסגד הגדול של טימור ביבי חאנום, שבנייתו החלה ב־1399 אחרי שטימור כבש את דלהי, היה המסגד הגדול ביותר באימפריה שלו. כ־200 סתתים עבדו במקום ו־95 פילים שהובאו מהודו גררו את המשאות; החצר נועדה להכיל 10,000 איש. לפרטים נוספים ← מוזיאון אפרסיאב נמצא כקילומטר נוסף משם.
- הטיפ שלנו: עלו קודם עד הפסגה, ורדו לאט. העבודה באריחים קריאה יותר כשמכירים את הפריסה.
סמרקנד נמצאת כ-2 שעות ו-10 דקות מטשקנט ברכבת המהירה Afrosiyob: ראו מטשקנט לסמרקנד. כדי להכניס את הנקרופוליס לימים שלכם, קראו את סמרקנד ב-1, 2 או 3 ימים, אתרי סמרקנד, כרטיסים ושעות ואת מדריך העיר סמרקנד שלנו. עם מדריך, שאהי זינדה הוא חלק מסיור גולת הכותרת של סמרקנד ומסיורי סמרקנד האחרים שלנו. אם אתם צריכים מדריך רק להליכה, הזמינו סיור הליכה בסמרקנד עם מדריך.



