קוניגיל נמצאת כ-13 ק"מ מסמרקנד, על נחל סיאב. במנסרת „מרוס“, שייסדו ב-1996 האחים זריף ואיסלאם מוכתרוב, מייצרים את נייר סמרקנד כפי שיוצר לפני שהמלאכה נכחדה במאה ה-19. קליפה צעירה של עץ תות מושרית, מגורדת ומבושלת, ואז נכתשת לעיסה במוטות עץ שגלגל מים מרים ומפיל. אתם עוקבים אחרי המחזור כולו ומרימים בעצמכם דף מתוך האמבט. הדפים המיובשים מלוטשים באבן עד שהם מבריקים; המנסרה מייצרת 100-120 דפים ביום.

ארוחת צהריים בבית התה שליד הנחל, עם פלוב סמרקנדי, וזמן בחנות המנסרה למחברות, גלויות ומיניאטורות מצוירות על הנייר. סיפור הנייר מופיע במאמר שלנו על נייר סמרקנד בקוניגיל.

אחר הצהריים, בחזרה בעיר, סדנה שבה קושרים שטיחי משי ביד. המשי נצבע בצמחים כמו קליפות רימון, קליפות אגוזי מלך וקליפות בצל, ושטיח גדול יכול להעסיק אורגת שנה ויותר.

טוב לדעת: „מרוס“ היא מנסרה פעילה, ולכן אנחנו מתאמים מראש עם האמנים את שעת הביקור ואת מפגש הכנת הנייר. בקשו רשות לפני שאתם מצלמים אותם בווידאו.

לינה בסמרקנד

בוקר חופשי: בזאר סיאב הוא המקום לקנות נאן סמרקנדי וחלווה לדרך. אחר כך לתחנה, ל„אפרוסיוב“ לבוכרה — פחות משעתיים. תחנת בוכרה נמצאת בקגאן, כ-12 ק"מ מהעיר העתיקה, והנהג שלנו פוגש אתכם שם.

אחר הצהריים — כיפות המסחר עם המדריך. ארבעה בזארים מקורים מהמאה ה-16 עדיין עומדים מעל צומת הסוחרים הישן: טוקי סראפון של חלפני הכספים, טוקי זרגרון של הצורפים, טוקי טלפק פורושון, שבו נמכרו כובעים, וטים עבדולאחאן, אולם המשי והשטיחים. כיום מוכרים בהם כובעים, סכינים, תכשיטים, שטיחים ומזכרות, וליד טלפק פורושון נפח מחשל סכינים לנגד עיניכם. איך פועלות הכיפות — במדריך שלנו לבזארים של אוזבקיסטן.

בערב — ליאבי חאוז, כמה צעדים מהכיפות, שם בוכרה מבלה את ערביה ליד הבריכה: ראו ליאבי חאוז וצ'ור מינור.

לינה בבוכרה

בבוקר — מוזיאון הנפחים של משפחת קמאלוב, נפחים בבוכרה כבר שישה דורות. כאן מחשלים את מספרי בוכרה בצורת חסידה: פותחים אותם, והמקור הופך לשני להבים. המקור הארוך והמעוקל נועד לגזום רקמת זהב בולטת, דבר שמספריים רגילים אינם מסוגלים לו.

רקמת הזהב היא החוט הבא. בימי האמירים זו הייתה אמנות חצר: גלימות של קטיפת משי נרקמו בחוטי זהב בסדנאות החצר, וכמעט הכול הלך לחצר. בסיתוראי מאהי חוסה, ארמון הקיץ 4 ק"מ צפונית לעיר העתיקה ומוזיאון מאז 1927, תראו גלימות רקומות זהב לצד סוזאני בוכרי. סוזאני הוא בד רקום גדול שכלה הכינה לנדונייתה, והמדריך יראה לכם איך לקרוא את צדו האחורי לפני שקונים.

אחר הצהריים פנוי לסדנאות העיר העתיקה. לפי בקשה נתאם מפגש עם צייר מיניאטורות בוכרי או ביקור בסדנת רקמת זהב, ולערב — ארוחת ערב עם משפחה מקומית.

לינה בבוכרה

גיז'דובן נמצאת כ-45 ק"מ צפון-מזרחית לבוכרה, עיירה פעילה עם אסכולת קרמיקה משלה: עיטורי פרחים בשילוב דוגמאות גאומטריות, עם שליטה של ירוק וכחול. בסדנה המשפחתית המוכרת ביותר בעיירה עובד הדור השישי של קדרים, והמוזיאון שלהם מחזיק קרמיקה ממרכזים רבים במרכז אסיה. תראו את התהליך כולו, מהחימר ועד הכבשן, ואז תשבו ליד האובניים או תציירו צלחת עם אמן, בכפוף ללוח הזמנים שלו.

בגיז'דובן עומדת גם המדרסה הקטנה שבנה אולוג בג ב-1433, השלישית והאחרונה מבין המדרסות שלו אחרי סמרקנד ובוכרה. ארוחת הצהריים בעיירה, הידועה בכל האזור בדגים המטוגנים ובשישליק שלה. עוד על העיירה במאמר שלנו על טיולי יום בסביבת בוכרה.

אחר הצהריים — חזרה לבוכרה והעברה לתחנה או לשדה התעופה, או למלון אם אתם נשארים.

טוב לדעת: בקשו מהסדנה לעטוף היטב את הצלחות, ושאו אותן בכבודת היד.