טיולים באוזבקיסטן מטורקיה: טיסות, כניסה ללא ויזה, נאוואי ואולוג בק

שער הכניסה הראשי הוא איסטנבול. אלה קווי הטיסה הישירים בלוחות הזמנים של 2026:

• איסטנבול – טשקנט. טורקיש איירליינס לבדה טסה בקו הזה 32 עד 35 פעמים בשבוע, וגם אוזבקיסטן איירווייס (Uzbekistan Airways) טסה בו.
• איסטנבול – סמרקנד. טורקיש איירליינס טסה ישירות לסמרקנד כתשע או עשר פעמים בשבוע, בטיסה של כארבע שעות וחצי. נוחתים ליד הרגיסטאן ומסיימים את הטיול בטשקנט.
• אנקרה – טשקנט. AJet טסה בין שתי הבירות; באפריל 2026 הוכרז שהקו יפעל מדי יום.
• אנטליה. טיסות ישירות לטשקנט פועלות בעיקר בעונת הקיץ; בשאר השנה הדרך הקלה היא קונקשן באיסטנבול.

לוחות הזמנים משתנים לפי העונה, ולכן בדקו את ימי הטיסה לתאריכים שלכם לפני הרכישה. טשקנט נמצאת על UTC+5 כל השנה, שעתיים לפני טורקיה. עוד על שדות תעופה וקונקשנים: טיסות לאוזבקיסטן.

אתם מזמינים את הטיסה, ואנחנו דואגים לכל מה שבשטח: ביקורת דרכונים מהירה (fast track) בנמל התעופה של טשקנט, הסעה למלון, ובסמרקנד, שם הטיסות מאיסטנבול נוחתות מוקדם בבוקר, fast track בנמל התעופה של סמרקנד.

מאז 10 בפברואר 2018 אזרחי טורקיה יכולים לבקר באוזבקיסטן ללא ויזה עד 30 יום, בלי קשר למטרת הנסיעה. נוסעים עם הדרכון; משרד החוץ הטורקי ממליץ שיהיה בתוקף לפחות שישה חודשים. לשהייה ארוכה יותר, או לעבודה וללימודים, צריך ויזה לפני הנסיעה.

תוך שלושה ימים מההגעה כל אורח זר חייב להיות רשום בכתובת מגוריו. במלון זה נעשה בשבילכם בצ׳ק-אין, ובכל עיר חדשה המלון הבא עושה זאת שוב. שמרו את אישורי הרישום עד שאתם טסים הביתה. פרטים נוספים במדריך הוויזה שלנו ובמאמר על רישום ומכס.

זה הכלל נכון לאוקטובר 2026. כללים יכולים להשתנות, ולכן בדקו אותם לפני הנסיעה; אנחנו בודקים אותם לכל הזמנה.

עלישר נאוואי (1441-1501). המשורר נולד ונקבר בהראט, ולמד בסמרקנד בשנות ה-1460. הוא כתב בעיקר בטורקית צ׳גאטאית, ובפרסית תחת שם העט פאני. החמסה שלו, שנכתבה בשנים 1483-1485, כוללת חמש פואמות, ובהן פרהאד ושירין וליילה ומג׳נון. בטשקנט פוגשים אותו שלוש פעמים: בתחנת המטרו הנושאת את שמו; במוזיאון הממלכתי לספרות על שם עלישר נאוואי, שצמח מתערוכה לציון 500 שנה להולדתו ב-1939 ושומר כתבי יד של יצירותיו ושל באבור (ב-2026 הוא סגור זמנית בזמן המעבר לבניין חדש); ובתיאטרון עלישר נאוואי, שנפתח ב-1947 וששת אולמות הכניסה שלו מגולפים בסגנונות של שישה אזורים במדינה.

אולוג בק (1394-1449). נכדו של טימור שלט בסמרקנד ובנה שלוש מדרסות: בבוכרה ב-1417, העתיקה ביותר שעדיין עומדת במרכז אסיה; ברגיסטאן בסמרקנד בשנים 1417-1420, שבה לימדו אסטרונומיה; ובגיז׳דובן ב-1433. במצפה הכוכבים שלו משנות ה-1420 רשמו האסטרונומים שלו 1,018 כוכבים בקטלוג שהושלם ב-1437. הוא קבור בגור אמיר, כמה צעדים מטימור. הכול על המצפה במאמר שלנו על מצפה הכוכבים של אולוג בק.

באבור (1483-1530). באבור נולד באנדיג׳ן בעמק פרגנה, כבש את סמרקנד בצעירותו ואיבד אותה יותר מפעם אחת, ואז פנה דרומה והקים את המדינה המוגולית בהודו. זיכרונותיו, הבאבורנאמה, כתובים בצ׳גאטאית, ובהם הוא מתאר את מצפה הכוכבים של אולוג בק כבניין בן שלוש קומות.

חיווה. הסיפור הספרותי נמשך בקצה השני של המדינה. מוחמד רחים חאן השני, ששלט בחיווה בשנים 1864-1910, כתב שירה תחת שם העט פירוז, הביא את הדפוס לחיווה ב-1874, ובימיו תורגמו יותר ממאה ספרים, ברובם מפרסית לצ׳גאטאית. המדרסה שלו מ-1871-1876 ניצבת מול הקוניה ארק.

כל ארבע הערים, עם נאוואי בטשקנט, אולוג בק ובאבור בסמרקנד, המקומות הקדושים של בוכרה וחיווה של פירוז, נמצאות בטיול הפרטי שלנו בן תשעת הימים המורשת הטורקית של דרך המשי.

אם אתם רוצים לראות את המקומות הקדושים ולא רק את המונומנטים, אלה מקומות הזיארה (ziyarat) העיקריים, לפי הסדר שבו טיול בדרך כלל פוגש אותם:

• טשקנט. חזרתי אימאם, הכיכר סביב המאוזוליאום מהמאה ה-16 של החכם אבו בכר קפאל שאשי, ומולה המרכז לציוויליזציה האסלאמית שנפתח במרץ 2026, ובו נשמר המצחף של עות׳מאן (Mushaf of Uthman), קוראן מהמאה ה-7.
• סמרקנד. מתחם אימאם אל-בוח׳ארי, 25 ק"מ מהעיר, שבו קבור מי שליקט את הסחיח (810-870); הוא נפתח מחדש במרץ 2026 אחרי שיפוץ. בעיר צמח שאהי זינדה סביב קברו של קוסם אבן עבאס, בן דודו של הנביא.
• בוכרה. מתחם בהאא א-דין נקשבנד (1318-1389), כ-12 ק"מ מהעיר, חלק מנכס מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2023. שבעת הפירים סביב בוכרה לוקחים יום שלם ברכב; ראו את הטיול שלנו בן יומיים שבעת הקדושים של בוכרה.
• חיווה. המאוזוליאום של פהלוואן מחמוד, מתאבק ומשורר שמת ב-1322; הרובעיות שלו כתובות בין האריחים בפנים.

בכל מקום קדוש מכסים כתפיים וברכיים, נשים מכסות את השיער, והנעליים יורדות על השטיחים. ביום שישי תפילת הצהריים ממלאת את המסגדים הגדולים; ספרו לנו אם אתם רוצים להתפלל ג׳ומעה במסגד מסוים, ואנחנו נבנה סביבה את היום. עוד במדריך שלנו לזיארה באוזבקיסטן.

כמעט תשעה מכל עשרה אוזבקים הם מוסלמים, וחלאל הוא הנורמה במסעדות רגילות: הבשר הוא כבש, בקר או עוף. אם אתם רוצים להיות בטוחים, שאלו „halolmi?“, כלומר „האם זה חלאל?“ באוזבקית.

פלוב, אורז שמבושל עם בשר, גזר ובצל, הוא המנה של כל חגיגה; שישליק מצלים על שיפודים; לגמאן הוא אטריות שנמתחות ביד עם בשר וירקות. כל ארוחה מגיעה עם נון, הלחם העגול מתנור הטנדיר מחימר, ותה ירוק שמוזגים לקערות קטנות. המדריך שלנו למטבח האוזבקי מסביר את השאר, ולפלוב יש מאמר משלו. ספרו לנו על העדפות האוכל שלכם בהזמנה, ואנחנו נביא אותן בחשבון בתכנון הארוחות.