מבצרי המדבר של חורזם: איאז קלעה, טופרק קלעה ונווה חמישים המבצרים

ב-1938 החלו ארכאולוגים לעבוד על תל חימר ממזרח לאמו דריה. מתחת לחול שכב ארמון של כ-150 אולמות וחדרים, עם קירות מצוירים ומסמכי בית שנכתבו בדיו שחורה על עור ועל עץ. זו הייתה טופרק קלעה, אחת מבירות חורזם העתיקה, והיא עדיין עומדת באותו מדבר, בדרך מחיווה לאיאז קלעה.

אם אתם מחפשים מה לעשות סביב חיווה ואורגנץ' מעבר לעיר העתיקה, התחילו כאן: מבצרי המדבר של חורזם, חומות חימר שעומדות מעל הקיזילקום יותר מאלפיים שנה. אנחנו מסבירים מה לראות באיאז קלעה, בטופרק קלעה ובשכנותיהן, איך משלבים אותן ביום אחד ומתי לנסוע.

תוכן העניינים

חמישים מבצרים בקצה הקיזילקום

חורזם העתיקה הייתה נווה לאורך האמו דריה התחתון: שדות ותעלות מצד אחד, מדבר פתוח מהצד השני. כדי לשמור על האדמה החקלאית מפני הנוודים בנו שליטיה שרשרת מבצרים לאורך קצה הקיזילקום. האזור נקרא מסורתית אליק קלעה, „חמישים המבצרים“, והמחוז בקרקלפקסטן שבו עומדת איאז קלעה עדיין נושא את השם: אליק קלעה.

ב-2008 הוסיפה אוזבקיסטן את „טירות המדבר של חורזם העתיקה“ לרשימה המקדימה של אתרי המורשת העולמית של יוניסקו. המועמדות הסדרתית מונה שמונה אתרים, ביניהם טופרק קלעה, איאז קלעה, קוי קריל גן קלעה, גולדורסון הגדול וג'נבאס קלעה. החומות עשויות חימר מעורבל ולבני בוץ, בצבע המדבר שסביבן, ואת המבצרים הידועים ביותר אפשר לשלב ביום אחד ברכב.

איאז קלעה: שלושה מבצרים ונוף מעל המדבר

איאז קלעה אינה מבצר אחד אלא שלושה. העתיק שבהם, איאז קלעה 1, מכתיר גבעה בגובה כ-100 מ' ומתוארך לסוף המאה ה-4 או לתחילת המאה ה-3 לפני הספירה, כשחורזם נעשתה עצמאית מפרס. זה מלבן של כ-182 על 152 מ'. החומות הכפולות שלו, בגובה עד 10 מ', סוגרות מסדרון מקומר ברוחב כ-2 מ', ו-45 מגדלים חצי-סגלגלים נוספו לאורכן.

על גבעה חרוטית נמוכה יותר ליד עומד איאז קלעה 2, מבצר מראשית ימי הביניים עם ארמון למרגלותיו, שבו מצאו ארכאולוגים אולמות, ציורי קיר ומקדש אש. איאז קלעה 3, במישור, הגדול ביותר: כ-5 הקטאר, עם מבנה של כ-40 חדרים באחד הפינות.

עלו לראש איאז קלעה 1 בשעות אחר הצהריים המאוחרות. מהחומות רואים את שני המבצרים האחרים, את אגם המלח איאזקול ואת המדבר הנמתח עד האופק. מחנה יורטות עומד על גבעה קרובה למבצרים, כך שאפשר להישאר לשקיעה ולראות את החומות שוב עם עלות השחר.

אגדת הרועה איאז

האגדה מספרת ששליט חורזם הבטיח את בתו למי שיוכל לבנות מבצר חזק מספיק כדי לשמור על הגבול. רועה צאן בשם איאז לקח על עצמו את המשימה. בגרסה אחת השליט הפר את דברו והשיא את בתו לאחר, והחומות נותרו לא גמורות. באחרת, איאז זוכה בידה של הנסיכה שחיה עם חברותיה במבצר קיריק קיז הסמוך.

האגדה מסבירה את השם; הארכאולוגיה מספרת סיפור ארוך יותר. החומות העתיקות ביותר על הגבעה חוזרות למאות ה-4-3 לפני הספירה, כשהיו חוליה אחת בשרשרת המבצרים ששמרה על הנווה. את הסיפור הזה ואחרים על חורזם אנחנו מספרים באגדות חיווה.

גם למבצר השכן יש שם עם סיפור משלו. קיריק קיז פירושו „ארבעים הנערות“, וקיריק קיז הוא גם שמו של האפוס הקרקלפקי הגדול על גולאים, בתו של שליט בשם אללאיאר, שבנו לה מבצר באי מיואלי, שם חיה עם ארבעים חברותיה. האפוס מוכר בכל מרכז אסיה בגרסאות בעל פה רבות, וב-2018 הביאו אותו לבמה שבע משוררות צעירות ששרו בקרקלפקית, בקזחית, בקירגיזית ובאוזבקית. כדי לראות מקרוב תכשיטי כסף קרקלפקיים ותלבושות רקומות, בקרו במוזיאון סביצקי בנוקוס.

טופרק קלעה: עיר הארמונות של מלכי חורזם

במאות ה-2-3 לספירה הייתה טופרק קלעה בירת חורזם. העיר הייתה מלבן של כ-500 על 350 מ', בנוי בבתים בכעשרה גושים, עם מקדש אש בפינה הדרום-מזרחית והארמון בצפון-מערב.

בארמון היה אולם כס וכ-150 אולמות וחדרים נוספים. הארכאולוגים קראו להם על שם מה שמצאו בפנים: אולם המלכים, אולם הניצחונות, אולם מסכות הריקוד. הקירות היו מצוירים, ובחדרים נמצאו מסמכי בית בכתב החורזמי העתיק, שנכתבו על עור ועל עץ ומתוארכים למאה ה-3 לספירה. מטבעות של מלכי הקושאנים ושל השליט המקומי ארטאב סייעו לתארך את המבנה.

משלחת חורזם בראשות סרגיי טולסטוב החלה לעבוד כאן ב-1938. הפסלים שמצאה נמצאים היום במוזיאון ההרמיטאז' בסנט פטרבורג, ויותר מ-15,000 ממצאים מחורזם העתיקה, כולל אלה ממבצרי המדבר, שמורים במוזיאון סביצקי בנוקוס.

במקום קוראים את תוכנית הארמון ולא את עיטורו: חומות חימר שנשחקו לרכסים ארוכים ותל הארמון המתנשא מעליהם. ציור אחד ממשיך לחיות בדרך אחרת. כשיוניסקו רשם ב-2019 את הלאזגי, ריקוד חורזם, היא ציינה שציורי הריקוד בטופרק קלעה מעידים על שורשיו בני מאות השנים.

קיזיל קלעה, גולדורסון הגדול וקוי קריל גן קלעה

קיזיל קלעה, „המבצר האדום“, עומד מערבית לטופרק קלעה ממש והוא הקל ביותר לשילוב איתה. זה מבצר מרובע מהמאות ה-1-4 לספירה, שנבנה מחדש במאה ה-12, כשחורזם התכוננה להתמודד עם המונגולים; חלק מחומותיו עומדות בגובה 16 מ'. בשנים האחרונות הוא שוחזר כדי להראות איך נראה מבצר חורזמי כשהיה שלם.

גולדורסון הגדול, כ-26 ק״מ צפון-מזרחית לטורטקול, הוא אחד המבצרים הגדולים של חורזם העתיקה: כ-350 על 230 מ', עם חומות ומגדלים שעדיין מגיעים ל-15 מ' במקומות. תולדותיו נמשכות מהמאות ה-4-3 לפני הספירה עד המאות ה-12-13 לספירה, כשבנו אותו מחדש החורזמשאהים. המטבעות האחרונים שנמצאו שם מתוארכים לכ-1220.

קוי קריל גן קלעה יוצא דופן: עגול, לא מרובע. המבנה הראשון שלו, מבנה עגול דו-קומתי בתוך חומת טבעת כפולה, מתוארך למאות ה-4-3 לפני הספירה, והחוקרים סבורים שהוא נועד כמבנה קדוש לצפייה בשמיים.

איך מגיעים מחיווה או מאורגנץ'

המבצרים נמצאים מעבר לאמו דריה, בקרקלפקסטן. איאז קלעה נמצאת כ-70 ק״מ מאורגנץ' וכ-100 ק״מ מחיווה, בכביש סלול עם קטע חולי קצר בסוף; מנוקוס זה כ-150 ק״מ. טופרק קלעה במרחק כ-32 ק״מ מאיאז קלעה. הדרך המעשית לראות אותם היא רכב עם נהג. מחיווה אנחנו מארגנים טיול לאיאז קלעה עם מדריך וכרטיסי כניסה.

כמה זמן להקצות:

• חצי יום: איאז קלעה וטופרק קלעה. רוב הזמן הולך על הדרך. כך עושה זאת הטיול שלנו חיווה ב-3 ימים.
• יום שלם: מוסיפים את קיזיל קלעה וגולדורסון הגדול.
• לילה: ישנים במחנה היורטות ליד איאז קלעה, לשקיעה ולזריחה על החומות.
• בדרך לנוקוס: המבצרים משתלבים בנסיעה בין חיווה לנוקוס, כך שרואים קודם את החומות ולמחרת את הממצאים מהן.

גם סוף השבוע של היוגה בחיווה שלנו מקדיש יום לאיאז קלעה. ים אראל, בית הקברות של הספינות במויינק ורמת אוסטיורט הם טיול נפרד צפונה יותר: ראו את מסע ים אראל שלנו. על העיר עצמה קראו חיווה ב-1 או 2 ימים; עוד על האזור בעמוד נוקוס וקרקלפקסטן.

מתי לנסוע ומה לקחת

מזג האוויר מכריע את התוכנית. באורגנץ' הטמפרטורה הממוצעת הגבוהה ביולי כ-36 מעלות, ובמבצרים אין צל, ולכן בקיץ אנחנו יוצאים עם אור ראשון וחוזרים לארוחת צהריים. בינואר הממוצע הגבוה מתחת ל-3 מעלות והלילות יורדים מתחת לאפס. באפריל ובאוקטובר הממוצע כ-20-22 מעלות ביום, ואביב וסתיו הן העונות שאנחנו ממליצים עליהן למדבר. גשם נדיר: כ-120 מ״מ בשנה.

מה לקחת:

• נעליים עם אחיזה יציבה: השבילים אל החומות הם חול רופף וחימר מתפורר;
• כובע, משקפי שמש וקרם הגנה בכל עונה;
• הרבה מים בבקבוקים: קנו אותם לפני היציאה;
• שכבה חמה לערב באביב ובסתיו, כשהמדבר מתקרר מהר;
• צעיף או מטפחת מפני חול שהרוח נושאת.

הישארו מחוץ לראשי החומות והשאירו שברי חרס במקומם: המבצרים עשויים לבני בוץ, וכל צעד שוחק אותם.