טיסת בוקר מטשקנט מביאה אתכם לאורגנץ'. הנהג שלנו פוגש אתכם בשדה התעופה ומסיע אתכם כ-30 ק״מ למלון בחיווה. אם אפשר, לנו בתוך החומות: הסמטאות שלכם לבד לפני שהקבוצות מגיעות ואחרי שהן עוזבות.

אחר הצהריים המדריך נכנס איתכם לאיצ'אן קלעה דרך אוטה-דרווזה, השער המערבי. השמש הנמוכה מאירה את קלטה מינור, שבנייתו החלה ב-1852 ונעצרה בגובה 29 מ' ב-1855, כשהחאן שלו מת: הצריח היחיד שמכוסה כולו באריחים מזוגגים. משם משוטטים בסמטאות לכיוון הצריח של איסלאם חוג'ה וצופים בשקיעה ממרפסת של בית קפה מעל גגות החימר השטוחים.

לינה בחיווה

בבוקר, קוניה ארק ליד השער המערבי, מצודת החאנים, עם אולם קבלת הפנים שלה מ-1804-1806 המחופה באריחים כחולים ולבנים. אחר כך דרך העיר העתיקה לטאש חאולי, הארמון של אללהקולי חאן משנות ה-1830 עם יותר מ-260 חדרים; בהרמון, ארבע לוג'יות היו שייכות לארבע נשות החאן, והחמישית, הגדולה ביותר, לחאן עצמו.

בסביבות הצהריים מגיעים למסגד ג'ומה, כשהאור נופל דרך הפתחים בגג על 212 עמודי עץ מגולפים, שאין שניים מהם זהים. ארוחת הצהריים היא שיוויט אושי, אטריות השמיר הירוקות של חיווה. אחר הצהריים, המאוזוליאום של פהלוון מחמוד תחת כיפת הטורקיז שלו, מקדש המשורר והמתאבק שהפך לקדוש הפטרון של חיווה, ומדרסת איסלאם חוג'ה, שבה שוכן המוזיאון לאמנות שימושית. הצריח שלה, בגובה 56.6 מ' שנבנה ב-1908-1910, הוא הגבוה ביותר בחיווה.

לשעת האור האחרונה עולים למגדל התצפית אק שייח' בובו של קוניה ארק: מלמעלה הכיפות, הצריחים והגגות מתחברים לתמונה אחת.

טוב לדעת: בערב נוכל לארגן ארוחת ערב כאורחים של משפחה מקומית בחיווה. ספרו לנו על הגבלות תזונתיות בעת ההזמנה.

לינה בחיווה

אחרי ארוחת הבוקר חוצים את אמו דריה לקרקלפקסטן. שוליים אלה של הקיזילקום נקראים באופן מסורתי אליק קלעה, „חמישים מבצרים“: המבצרים ששמרו על אדמות החקלאות של חורזם העתיקה מפני המדבר. המחוז עדיין נושא את השם, אליקקלעה.

תחילה טופרק קלעה, בירת חורזם במאות ה-2-3 לספירה: עיר של כ-500 על 350 מ' עם מקדש אש בפינה אחת והארמון בפינה אחרת. הארכאולוגים קראו לאולמות שלה על שם מה שמצאו בהם: אולם המלכים, אולם הניצחונות, אולם המסכות הרוקדות. היום קוראים את התוכנית ולא את הציורים: רכסי חימר ארוכים ותל הארמון מעליהם. ממש ממערב עומד קיזיל קלעה, „המבצר האדום“, מבצר מרובע מהמאות ה-1-4 לספירה, שנבנה מחדש במאה ה-12, עם חומות בגובה של עד 16 מ'; הוא שוחזר כדי להראות איך נראה מבצר חורזמי שלם.

אחר הצהריים נוסעים כ-32 ק״מ לאיאז קלעה. אלה שלושה מבצרים, לא אחד. העתיק שבהם, איאז קלעה 1, מעטר גבעה בגובה כ-100 מ' ומתוארך לסוף המאה ה-4 או לראשית המאה ה-3 לפנה״ס: חומות כפולות בגובה של עד 10 מ', עם מסדרון מקומר בתוכן ו-45 מגדלים. מלמעלה רואים את שני המבצרים האחרים, את אגם המלח איאזקול ואת המדבר עד האופק. המדריך מספר את האגדה על הרועה איאז, שבנה את המבצר כדי לזכות בידה של נסיכה, ואנחנו נשארים על החומות לשקיעה.

הלילה במחנה היורטות על גבעה ליד המבצרים, עם ארוחת ערב במחנה.

טוב לדעת: השבילים אל החומות הם חול רך וחימר מתפורר: נעלו נעליים עם אחיזה טובה, ואל תעלו על ראשי החומות. במחנה המקלחות והשירותים משותפים.

לינה במחנה יורטות ליד איאז קלעה

קומו לזריחה: האור הראשון מגיע אל החומות מעבר למדבר. אחרי ארוחת הבוקר נוסעים לנוקוס, בירת קרקלפקסטן, במרחק כ-150 ק״מ.

אחר הצהריים, המוזיאון הממלכתי לאמנות על שם איגור סביצקי. סביצקי הגיע לחורזם ב-1950 כצייר המשלחת הארכאולוגית בהובלת סרגיי טולסטוב — המשלחת שחפרה את טופרק קלעה — וב-1956 עבר לנוקוס לצמיתות. הוא התחיל באיסוף תכשיטים, שטיחים ובגדים רקומים קרקלפקיים, ואחר כך חיפש ציירים משנות ה-1920 וה-1930 ואת משפחותיהם והביא את הבדים שלהם לנוקוס. המוזיאון נפתח ב-1966; היום יש בו כ-100,000 פריטים.

על הקירות: האוונגרד הרוסי, והאמנות שהמוזיאון מכנה Avanguardia Orientalis — ציירים שהשתקעו במרכז אסיה וציירו את עריה ואנשיה, ביניהם אלכסנדר וולקוב, עם כמאה ציורים כאן, ואוסטו מומין. אל תמהרו לעבור על פני אולמות האמנות השימושית הקרקלפקית, כמעט 10,000 פריטים, והארכאולוגיה של חורזם העתיקה, יותר מ-15,000 פריטים, כולל ממצאים מהמבצרים שבהם הלכתם אתמול.

טוב לדעת: המוזיאון פתוח מיום שלישי עד יום ראשון, 9:00 עד 18:00, וסגור בימי שני: אנחנו קובעים את תאריך ההתחלה כך שהיום הזה לא ייפול ביום שני.

לינה בנוקוס