סיורים באוזבקיסטן מסין: טיסות, כניסה ללא ויזה והדרך של שואנזאנג

טיסות ישירות לטשקנט יוצאות מבייג'ינג, משנגחאי, מגואנגג'ואו, משנג'ן, משיאן, מצ'נגדו ומאורומצ'י, בהפעלת חברות תעופה סיניות ואוזבקיות. כך נראים המסלולים העיקריים בלוחות הזמנים של 2026:

• בייג'ינג. Air China טסה לטשקנט מאז יולי 2025, שלוש פעמים בשבוע.
• שנגחאי. China Eastern, ארבע פעמים בשבוע, בימי שני, שלישי, חמישי ושבת; כשמונה שעות באיירבוס A330.
• גואנגג'ואו ושנג'ן. Uzbekistan Airways טסה פעם בשבוע לכל עיר; המסלול משנג'ן נפתח ב-30 במרץ 2026, וגואנגג'ואו הצטרפה במאי.
• שיאן וצ'נגדו. Loong Air טסה לטשקנט, ומשיאן גם ישירות לסמרקנד.
• אורומצ'י. China Southern טסה בין אורומצ'י לטשקנט.

לוחות הזמנים משתנים עם העונה, ולכן בדקו את ימי הטיסה לתאריכים שלכם לפני הרכישה. מערים אחרות הדרך הקלה ביותר היא להתחבר בבייג'ינג, בשנגחאי או באורומצ'י. טשקנט נמצאת ב-UTC+5 כל השנה, שלוש שעות אחרי שעון בייג'ינג. עוד על שדות תעופה וקונקשנים: טיסות לאוזבקיסטן.

אתם מזמינים את הטיסה, ואנחנו דואגים לכל השאר בשטח. להגעה קלה אחרי טיסה ארוכה אנחנו מארגנים ביקורת דרכונים מהירה בשדה התעופה של טשקנט והעברה למלון.

שואנזאנג (602-664) יצא להודו ב-629 וחצה בדרכו דרומה את הארץ שהיא היום אוזבקיסטן. תלמידו ביאנג'י רשם את סיפורו ב-646, בשנים-עשר כרכים: רישומי טאנג הגדולים על האזורים המערביים. ארבעה מקומות מהכרך הראשון שלו אפשר לראות בטיול אחד.

טשקנט. שואנזאנג קרא לארץ הזאת ז'שי: יותר מאלף לי סביבה, עם עשרות ערים, ולכל אחת שליט משלה. היום זו הבירה, ונקודת ההתחלה של כמעט כל טיול.

סמרקנד. העיר העשירה ביותר בדרכו, והנושא של הפרק הבא.

שער הברזל. דרומית לסמרקנד הדרך עברה במעבר צר בין הרים תלולים. שואנזאנג מתאר קירות סלע משני הצדדים בצבע הברזל, שערים מחוזקים בברזל ופעמוני ברזל רבים התלויים על הדלתות. היסטוריונים ממקמים בדרך כלל את שער הברזל בערוץ מערבית לבייסון, במחוז סורחנדריה.

טרמז. על גדות האמו דריה הוא ספר כעשרה מנזרים ויותר מאלף נזירים. הבודהיזם הגיע לכאן מאות שנים לפניו, והמנזרים העתיקים ביותר עדיין עומדים על הגבעות מחוץ לעיר: מקדשי המערות של קרה טפה, שהחלו במאה ה-2 לספירה, ופיאז טפה, שמתוארכת בעיקר למאות ה-1 עד ה-3. הבודהה שנמצא בפיאז טפה ב-1968 נמצא היום במוזיאון הממלכתי להיסטוריה של אוזבקיסטן בטשקנט. הכול על העיר במדריך שלנו לטרמז, והסיור שלנו בן חמשת הימים, הדרום הבודהיסטי, מכסה אותה במלואה.

דברי ימי סוי וטאנג קוראים לסמרקנד קאנג; שואנזאנג כתב את שמה סמוג'יאן. הוא מצא עיר חזקה ושוקקת, שבה מתכנסות סחורות יקרות מארצות זרות, עם שדות פוריים, סוסים משובחים ובעלי מלאכה מיומנים יותר מאלה של כל ארץ אחרת.

העיר שהוא ראה עמדה על גבעת אפרסיאב, בקצה הצפוני של סמרקנד של היום, שבה חיו אנשים מכ-500 לפנה״ס עד 1220. במוזיאון שעל הגבעה נמצא ציור השגרירים, שנוצר בסביבות 648-651 למלך ורחומן. באחת מסצנותיו שגרירות סינית מביאה משי ושרשרת פקעות של תולעי משי למושל סמרקנד. בקשו מהמדריך להראות לכם קודם את הסצנה הזאת.

מאפרסיאב קצרה ההליכה אל הכיפות הטורקיז של שאהי זינדה, וכשני קילומטרים אל הריגיסטן. הסיור הרגלי שלנו בסמרקנד עם מדריך מחבר ביניהם ביום אחד; איך אנחנו מתכננים יום, יומיים או שלושה מופיע בסמרקנד ב-1, 2 ו-3 ימים.

האוכל האוזבקי בנוי על כבש, לחם ותה. פלוב, אורז מבושל עם בשר, גזר ובצל, הוא המנה שתפגשו בכל מקום; לגמן, אטריות שנמשכות ביד עם בשר וירקות, ירגיש מוכר. כל ארוחה מגיעה עם נון, הלחם העגול מתנור החימר טנדיר, ועם תה ירוק שמוגש בלי סוכר בקערות קטנות. את השאר מסביר המדריך שלנו למטבח האוזבקי, ולפלוב יש מאמר משלו.

כשמתגעגעים לאוכל הביתי, בטשקנט יש מסעדות סיניות, וחלקן אהובות גם על המקומיים. ספרו לנו על העדפות האוכל שלכם בעת ההזמנה, ואנחנו לוקחים אותן בחשבון כשאנחנו מתכננים את הארוחות.