חיווה — עיר האגדות של דרך המשי

החומות החיצוניות של איצ'אן קלעה הן ברובן מהמאות ה-17 וה-18, אף שהמקום מבוצר עוד הרבה לפני כן, והן עדיין הסיבה שחיווה מרגישה כל כך שונה מסמרקנד או מבוכרה — עוברים דרך אחד מארבעה שערים, והעיר המודרנית באמת נעצרת. הליכה על החומה עצמה, בקטעים שפתוחים לגישה, נותנת את התחושה הברורה ביותר של קנה המידה: העיר העתיקה קומפקטית מספיק כדי לראות אותה כמעט מקצה לקצה מהסוללות.

המבנה המצולם ביותר בחיווה הוא גם הלא-גמור המפורסם ביותר שלה. מוחמד אמין חאן התחיל לבנות את קלטה מינור ב-1851 מתוך כוונה שיהיה הצריח הגבוה ביותר בעולם האסלאמי, גבוה מספיק, לפי האגדה המקומית, כדי לראות ממנו עד בוכרה — עד שמת ב-1855 והבנייה פשוט נעצרה בגובה 29 מטרים, חלק קטן מהגובה המתוכנן. מה שנשאר הוא נמוך, רחב ומחופה מלמטה עד למעלה באריחים מזוגגים בטורקיז, כחול ולבן, בדוגמה שאין כמותה בשום מקום אחר במדינה, כי הוא מעולם לא נועד להיראות מהזווית הזאת.

המבצר-בתוך-המבצר של החאן עצמו, קוניה ארק, הכיל את חדר הכס, את המטבעה, את ההרמון ומסגד קיץ מחופה כמעט כולו בכחול — טפסו למגדל השמירה בשביל הנוף הטוב ביותר מהגגות על קו הרקיע של איצ'אן קלעה, צריחים וכיפות דחוסים בשטח שאפשר לחצות ברגל בעשרים דקות.

איסלאם חוג'ה, שנבנה ב-1910, הוא המבנה הגדול הצעיר ביותר באיצ'אן קלעה, ובגובה 45 מטרים — הגבוה ביותר. תוספת מאוחרת שאיכשהו לא מתנגשת בכל מה שעתיק ממנה במאות שנים סביבו, עם פסים מתחלפים של לבנים בטורקיז, כחול וטרקוטה בדוגמה ספירלית לכל גובהו. אפשר גם לטפס עליו, במדרגות תלולות וצרות, בשביל הנוף הטוב ביותר על העיר העתיקה.

המדרסה הגדולה ביותר במרכז אסיה כשנבנתה בשנות ה-1850, והיום הוסבה בחלקה למלון — אחד מכמה מבנים בעיר העתיקה שמשמשים ללינה, כך שאפשר באמת לישון בתוך החומות של איצ'אן קלעה במקום להגיע ממלון מודרני מחוץ להן, ולראות את העיר העתיקה ריקה בבוקר המוקדם, לפני שמגיעים מטיילי היום.