קוניה ארק וטאש חאולי, חיווה: המצודה והארמון של החאנים באיצ'אן קלעה

החאנים של חיווה חיו בשני מקומות, במרחק עשר דקות הליכה זה מזה. קוניה ארק, המצודה הישנה ליד השער המערבי, הייתה המבצר ומושב השלטון שלהם מסוף המאה ה-17. בשנות ה-1830 בנה לעצמו אללהקולי חאן ארמון חדש, טאש חאולי, בצד השני של איצ'אן קלעה, ויורשיו גרו בו חצי מאה לפני שחזרו. בקרו בשניהם בבוקר אחד ותראו איך חצר חיוואית קיבלה שגרירים, שפטה, התפללה, טבעה כסף והחזיקה את ההרמון שלה.

הנה מה לחפש בכל אחד מהם, חדר אחר חדר, ואיך לתכנן את הביקור, מהכרטיס המשולב ועד העלייה לתצפית אק שייח' בובו.

קוניה ארק: מבצר בתוך המבצר

קוניה ארק עומדת ממש מבפנים לאוטה דרוואזה, השער המערבי, צמודה לחומת העיר: מצודה של כ-1.2 הקטאר עם חומות משלה. ארנג חאן החל לבנות אותה ב-1686-1688, ובמשך מאתיים השנים הבאות היא התמלאה בכל מה שחצר צריכה: אולם קבלות פנים, מסגדים, מטבעה, נשקייה, בית חרושת לאבק שריפה, אורוות, מטבחים, בית משפט והרמון. בית הכלא עמד ליד החומה המזרחית, ליד מגרש המסדרים.

לא הכול שרד. היום עוברים דרך השער המזרחי עם חדר השומרים שלו אל חצרות אולם קבלות הפנים, מסגדי הקיץ והחורף, המטבעה וההרמון, ועולים לתא של אק שייח' בובו. איצ'אן קלעה כולה היא אתר מורשת עולמית של UNESCO מאז 1990, והמדריך שלנו לאיצ'אן קלעה ממקם את המצודה בין שאר המונומנטים.

הקורינישחאנה: אולם הכס והיורטה

הקורינישחאנה הייתה המקום שבו החאן ערך את קבלות הפנים שלו. האולם הראשון מ-1686-1688 נהרס באמצע המאה ה-18, ואלתוזר חאן בנה אותו מחדש ב-1804-1806. האיוואן שלו, המרפסת הגבוהה והפתוחה על עמודים מגולפים, חופה במיוליקה בימי אללהקולי חאן, ולאולם הכס שמאחוריו יש טיח מגולף ותקרה מצוירת באדום. גם אוצר החאן ומחסן לכתבי יד נשמרו כאן.

הכס עצמו נעשה ב-1816 בידי אמן בשם מוחמד, מעץ מצופה בלוחות כסף מוטבעים. ב-1873 הוא נלקח למוסקבה, ושם הוא שמור במוזיאון. הביטו למטה אל החצר: הבמה העגולה המוגבהת שבאמצע נועדה ליורטה. בה קיבל החאן את שליחי שכניו הנוודים, שהרגישו בבית יותר מתחת ללבד מאשר מתחת לאריחים.

מסגד הקיץ והמטבעה

בימי מוחמד רחים חאן הראשון, שמלך מ-1806 עד 1825, קיבלה המצודה את המטבעה ואת המסגדים שלה. מסגד הקיץ הוא איוואן פתוח עם שתי שורות של עמודי עץ על בסיסי אבן. קירותיו מכוסים במיוליקה כחולה ולבנה של האמנים עבדוללה ג'ין ועיבאדוללה, ותקרתו מצוירת בדגמי זהב על רקע כחול: עמדו באמצע והביטו למעלה.

המטבעה טבעה את מטבעות החאנות. יותר מ-300 מטבעות חיוואיים שמורים היום בהרמיטאז' בסנקט פטרבורג.

ההרמון ותצפית אק שייח' בובו

ההרמון בחלק הצפוני של המצודה נבנה מאוחר יותר, בימי מוחמד רחים חאן השני, שמלך מ-1863 עד 1910: עמודים מגולפים, קירות טיח בצבעים עזים. ממנו מוביל מסדרון צר אל המדרגות העולות לאק שייח' בובו, הנקודה הגבוהה ביותר במצודה.

בחיווה מספרים שאיש קדוש, אק שייח' בובו, השייח' הלבן, חי בתא על ראש הגבעה הרבה לפני החאנים; התא שימש מאוחר יותר כתצפית של המצודה וכמחסן לאבק שריפה. האיוואן הדו-קומתי שלו היה עמדת תצפית, וממנו רואים את כל העיר בבת אחת: כיפות, צריחים וגגות חימר שטוחים. הסיפור המלא, עם מה שידוע ומה שאגדה, נמצא בהאגדות של חיווה.

אם התצפית פתוחה ביום מסוים, והאם העלייה כלולה בכרטיס שלכם, נקבע במקום: שאלו בקופה ליד השער המערבי בבוקר. המדרגות צרות ותלולות, אז נעלו נעליים עם אחיזה טובה.

טאש חאולי: בית האבן של אללהקולי חאן

אללהקולי חאן, שמלך מ-1825 עד 1842, לא רצה לגור במצודה הישנה, וב-1830-1838 בנה את טאש חאולי, „בית האבן“, בצד המזרחי של העיר, ליד השער המזרחי. מאחורי חומותיו הגבוהות, כ-80 על 80 מטרים, שוכנים יותר מ-260 חדרים סביב שלוש חצרות. החאנים גרו כאן עד 1880, כשמוחמד רחים חאן השני חזר לקוניה ארק.

בחיווה מספרים סיפור על הבונה. החאן רצה את הארמון בתוך שנתיים; האמן הראשון, אוסטה נור מוחמד, אמר שזה בלתי אפשרי, והודח, ובגרסה הקשה יותר של הסיפור, לתמיד. יורשו, קלנדר חיווגי, עבד עליו כשמונה שנים.

ההרמון, חצר קבלות הפנים ובית המשפט

ההרמון נבנה ראשון. סביב החצר הארוכה שלו עומדים חמישה איוואנים גבוהים, כל אחד על עמוד עץ מגולף: ארבעה לארבע נשות החאן והגדול ביותר לחאן עצמו. לדירה של כל אישה יש לוג'יה פתוחה וגבוהה לקיץ וחדר חורף לצידה. הקירות מחופים במיוליקה כחולה ולבנה, בחלקה עבודתו של האמן עבדוללה ג'ין, ותקרות העץ צבועות באדום ובצהוב.

אישרת-חובלי, חצר קבלות הפנים מ-1830-1832, הייתה המקום שבו קיבל החאן אורחים ושגרירים, בלוג'יה על עמודים מגולפים. השליחים יכלו להקים את היורטות שלהם בחצר על שתי במות עגולות, כמו בקוניה ארק.

ארז-חובלי, בית המשפט מ-1837-1838, גדול פי שניים מחצר קבלות הפנים. שתי מדרגות צדדיות עולות לאיוואן מוגבה, וגם כאן במה ליורטה מיושרת עם העמודים. השוו את העמודים המגולפים מחצר לחצר: הם גולפו בזמנים שונים.

ביקור בקוניה ארק ובטאש חאולי: כרטיסים, תזמון והטיפים שלנו

כרטיס: שניהם כלולים בכרטיס המשולב למוזיאונים ולמונומנטים של איצ'אן קלעה, שנמכר בקופה ליד השער המערבי. הוא תקף ליום אחד; כל יום נוסף משולם בנפרד. המחיר שלו ומה שהוא כולל נקבעים שם, אז שאלו במקום, יחד עם העלייה לאק שייח' בובו.

תזמון: התחילו בקוניה ארק בשעת הפתיחה, כשהאור נופל על המיוליקה של מסגד הקיץ, ואז לכו לאורך הרחוב הראשי לטאש חאולי כשהחצרות שלו עדיין קרירות. הקדישו כשעה למצודה ו-45 דקות לארמון. אם התצפית פתוחה, חזרו אליה בשעה האחרונה של האור.

עם מדריך: שניהם נכללים בסיור רגלי בחיווה שלנו ובחיווה ב-3 ימים מטשקנט. כבר בחיווה? הזמינו מדריך פרטי בחיווה לקבוצה שלכם. תוכנית מלאה של העיר נמצאת בחיווה ביום או ביומיים.

בקצרה

• קוניה ארק ליד השער המערבי הייתה המצודה של החאנים מ-1686; טאש חאולי היה הארמון של אללהקולי חאן משנות ה-1830.
• בקוניה ארק: אולם הכס עם במת היורטה, מסגד הקיץ המחופה מיוליקה, המטבעה וההרמון.
• תצפית אק שייח' בובו נותנת מבט על כל העיר; אם היא פתוחה, נקבע באותו יום.
• בטאש חאולי: ההרמון עם חמשת האיוואנים שלו, חצר קבלות הפנים ובית המשפט, יותר מ-260 חדרים בסך הכול.
• כרטיס משולב אחד מהשער המערבי מכסה את שניהם; בואו בבוקר, המצודה קודם.